נרצה או לא נרצה, ועד כמה שלפעמים אנחנו מאמצים את המיזנטרופיה
בן אדם בבסיסו הוא יצור חברתי. חי בלהקות.
העניין הוא שהסקאלה רחבה ויש אנשים שממוקמים גבוה יותר בסקאלה הזאת (של החיברות)
ויש אנשים שממוקמים בקצה הנמוך שלה. אבל בגדול, זה עניין אבולוציוני, אנחנו זקוקים לחברה.
לגבי התמיכה אני מאמינה שככל שהאדם עצמו מסור למטרה שלו כך הוא מצליח לסחוף אחריו רבים יותר.
ככל שאדם מאמין בעצמו יותר כך הסביבה תאמין ותתמוך בו יותר.
וגם בעניין פיתוח הגוף שהוא נחשב לרוב אקט בדלני,גם שם אדם בעל שאיפות גבוהות, אדם שמתכוון להגיע להישגים רשמיים, הרי שהוא מחפש את ההכרה החברתית בסופו של דבר.
זה בדיוק כמו המשל על "איזה רעש עושה עץ שנופל ביער ואין מי ששומע את נפילתו?"