יש הרבה חילוקי דעות לגבי העמסת פחמימות, לא מעט מפתחי גוף טוענים שההעמסה לא מיטיבה עימם, ובנוסף יכול לקרות מצב שפעם אחת העמסה תעבוד מעולה ושנה אחר כך היא תעבוד גרוע כי הרי הגוף גם כן משתנה, ולא דומה מצב בו העמסת פחמימות על מאסת גוף של 70 קילו למצב בו ביצעת העמסה על מסה של 80 (בהנחה שמדברים על אותו מפתח גוף כמובן), בעקרון זה ניסוי ותהייה, אי אפשר ממש לדעת עד היום עצמו.
בהרצאה שלו בראנץ' וורן אמר שהוא לא מציע לעשות "דברים משוגעים", אבל לעומת זאת אני מכיר מפתח גוף, אחד הטובים בישראל, שאכל לפני תחרות דאבל מקרויאל עם צ'יפס וקולה והיה נראה מדהים על הבמה.
מפתח גוף אחר, גם כן מהצמרת שבצמרת בפיתוח הגוף הישראלי נהג לספר שהוא עושה העמסה עם עוגות רטובות(אני לוקח בערבון מוגבל את האמירה הזאת)!
ואכן מחקרים מצאו שהקפי הגוף לא משתנים בכלל אחרי העמסה, אבל יש מפתחי גוף שיישבעו לכם באבא שלהם שהם מרגישים הרבה יותר גדולים, ושום מחקר לא ישכנע אותם אחרת.
כמובן שגם פסיכולוגיה משחקת תפקיד, אבל מה רע בפסיכולוגיה? הרי ספורטאי שמרגיש טוב על הבמה, יש לו יתרון.
בקיצור זה דיון מאוד מורכב שעד היום אי אפשר לקבע מסקנות חד משמעיות לגביו.
__________________
מי שלא עבר חיטוב לתחרות - לא יכול להבין באמת מה זה באדיבילדינג מקצועי
ההבדל בין ספורטאי מתחרה(בכל רמה) לבין חובבן(בכל רמה) זה כמו ההבדל בין עזה לתל אביב: אין מקום להשוות
כל עוד שלא עלית לבמה, לפחות פעם אחת, לא עשית דבר וחצי דבר בספורט הזה
אני מעריך כל מתאמן, אני מעריך יותר את מי שמתמיד ומתקדם, אני מעריך הכי הרבה את מי שמעז- ומתחרה
סגן מר ישראל עד 82 קילו 2011, מר הצפון 2005 סגן מר ישראל עד 75 קילו 2006 סגן מר ישראל עד 75 קילו 2010
|